רשימה אחרונה - נובלה בהמשכים

רשימה אחרונה – פרק 7

את יודעת מה הכי מרתיח אותי. שאת כבר יודעת שאת טועה, ובכל זאת, את מתעקשת להשתכנע. אפילו שאת כבר מתחרטת. אורזת ומתחרטת, מתחרטת ואורזת. חמוֹרה אמיתית.

אני אגיד לך בדיוק למה. כי כל החיים הכניסו לך לראש בכל מיני רמיות וסיפורי מעשיות שאם לא תהיי אשת העולם הגדול, אם לא תהיי גלובלית ורב-תרבותית, חייך יתבזבזו בדלות חדגונית ואת תהיי אישה סתמית נצבעת באפור. אם לא תשלחי זרועות לכל הכיוונים במין מחשבה גאוותנית וחזירית שהכל נועד לך וממתין לבואך אליו, לנסותו, תמותי בתחושת פספוס איומה. הרי את חיה בעולם הזה, אמרו לך כל הזמן, והוא כל כך עשיר ורחב ידיים, ויש בו מגוון של חיים, ומגיע לך, את חייבת לעצמך לחוות הכל. לא רק לראות את זה בתמונות ולשמוע ולקרוא סיפורים של אחרים. את חייבת להיות בעצמך בהמון מקומות, להשתקע במגוון אורחות חיים, להתנסות בהמוני דברים, כי את אישה משוחררת וחסרת גבולות. את נפש חופשייה, לא איזו עקרת בית פרובינציאלית שמתמכרת להרגלים ולשגרה ומתכנסת ברבות שנותיה בחיק משפחתה ובסדר יומה ובתחביביה ובתחומי עניינה ומוצאת שם את כל החום והגירויים שהיא זקוקה להם. את לא כזו, את אישה מודרנית, מוכשרת, אינטליגנטית, סקרנית, את צריכה לנדוד בעולם כדי לשאוב השראה, להניע את מנועי המחשבה והיצירה. ככה אמר לך הכל, כל הזמן.

אבל את כאן. כאן התרקמו להם במלאכת מחשבת עדינה ושברירית החיים שלך, במקום הצפוף והגס והרמסני הזה, הדביק ודהוי מרוב שמש. כאן האישה שאת אוהבת, היחידה שאי פעם אהבת באמת. זו שהשלווה השמיימית שלה, הפנורמית, הייתה מערסלת אותנו כמו פעם, זוכרת. תדעי לך שאני לא אסלח לך בחיים אם נאבד אותה הלילה לתמיד, אם הגאווה שלך והגרגרנות שלך והאגו המחורבן שלך יעלו לנו ביעל. אני אשנא אותך על זה. ואת הרי רוצה להישאר, זאת האמת. בית לך כאן. העברית שאת כל כך אוהבת, לדבר בה, להקשיב לה, ואמא, שבשנותיה האלה, של בדידות ודעיכה, את יודעת שאסור לנו לזנוח אותה כי זה לא מוסרי ולא אנושי ולא חומל, ורשת שלמה של קשרים שייפרמו לנו אם ניסע. אז מה, אבל אלה אנשים שאנחנו אוהבות, וגם אנחנו משתנות, איתם, לידם, הם מכירים אותנו. זה דבר כל כך יקר.

אבל את אורזת. כי בסרט שאת רואה כשאת מביטה בעצמנו מהצד, בספר שאת כותבת כשאת מלווה אותנו משולינו ובוחנת, ומתרשמת, ורושמת רושמת רושמת את הרשימה הזאת המחורבנת, שם נסיעה היא בחירה יותר מוצלחת. מעניינת, דרמתית. מרהיבה. ואת קונה את הרושם השקרי הזה, הצלופן הצבעוני הזול הזה שמרשרש ומכסה את החיים השקופים המוחמצים שלנו. את נוסעת אל מחוץ לחיים שלנו בידיעה ובכוונה תחילה. זה מרתיח אותי. כמו המשפט הזה בספר האחרון, "אותה תחושת חסד של זה שוויתר לגמרי, עד שהוויתור עצמו נהפך לו לגדול ולמאושר שבנצחונותיו." לוזרית.

תכתבי את זה, תכתבי. תכתבי שאת כבר מנחשת, בגוף, את הגעגוע. את חושבת על דליה ועל אודי ועל מאיה ואת כבר מרגישה עד כמה זה יחסר לך. האנשים הקרובים. תכתבי שמאז שנולדו להם ילדים, לכל החברים שלנו, הם נראים לך קצת יותר מאושרים. לא, לא ממך, בכלל. כאילו נפתח לפניהם איזה אופק חדש והוא מציל אותם מהייאוש הזה, שלך. החיים שלהם נראים לך מתמלאים במשמעות ומקבלים כיוון ותנופה שכבר התחילו לאזול. אבל אותך זה מדכא. את מרגישה בת עשרים עדיין, לא ויתרת על כלום, ונדמה לך שיותר מהכל זה ויתור, הילדים האלה. פרס ניחומים. ניסיון להפוך דף, להתחיל מההתחלה ולתת למישהו צ'אנס לחיים יותר טובים, כי הם על החיים שלהם כבר ויתרו. לא, נו, את יודעת על מה אני מדברת. הלהט הזה, מניפת הסיכויים הענקית הזאת שעוד אפשר לשלוף ממנה איזה פול האוס. הם ויתרו על זה, זזו מהאמצע. ואת לא מוכנה עדיין לזוז מאמצע חייך, לא מתחשק לך ללדת מישהו אחר. אף פעם לא רצית את זה, לא חלמת את זה, לא עניין אותך להקים משפחה. רצית לכתוב ספרים. ולא יצא.

תכתבי פאוזה. תכתבי, יושבת ופוכרת ידיה ולוטשת עיניים בחלון. ומה בחלון, את תכתבי את האמת, תכתבי שיש כאן צינור רקוב וסורגים וטלאים של טיח ותריסים שבורים, או שתכתבי דווקא את הברוש הרחוק ואת הענן הסגול השט לעברו ואת הפרגים בחצר של הבניין. תכתבי מה שאת רוצה, את יודעת מה, מה אכפת לי, אבל תכתבי גם את זה, אותך ככה. תכתבי יושבת ומרגישה את החלום שלה נרקב. האופטימיות שלה מתחלפת בגעגוע כרוני וחייה נהיים בריחה ובושה וייאוש.

קשה, אה. לא נרשם לך מרוב שהיד שלנו רועדת.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s