תנועה תלויה באוויר

בשנים האחרונות, מאז משבר 2008 והתעוררות המחאה העולמית, מגוון אנשים ממגוון תחומים מוצאים דרכים שונות להצביע על הליקויים בגלגולו הנוכחי של הקפיטליזם.

הסרט הקצר Unsupported Transit של הבמאי זקארי פורמוולט (Zachary Formwalt) הוא עוד ניסיון כזה, שמבקש להציג בצורה תמציתית ובהירה, תוך התייחסות לתצלום המפורסם של אדוארד מייברידג' – תצלום של מה שנראה כסוס מעופף, את האבסורד הניצב בבסיס מנגנון שוק ההון כפי שהוא פועל כיום.

הסרט נפתח בצילומי אתר הבנייה של בורסת שנג'ן בסין.

אנשים לא נראים באתר, רק תנועת ציוד וכלים כבדים, ובהמשך נראים כמה פועלי בניין כשהם עומדים על משטחים תלויים על כבלים בגובה רב, והם מתנועעים באוויר בתנועה איטית ועדינה, זעירים, קלי-משקל ושבריריים כעלי שלכת פריכים שנשרו מהענף.

הוא נורא קלישאי, הדימוי הזה של הגולם הקם על יוצרו, הקדמה והטכנולוגיה שיוצאות משליטת בני האדם וקמות עליהם לשעבדם. אבל בסרט הקצר הזה, על רקע הקריינות המתארת ציוני דרך מקוריים בתהליך הפיכת הקפיטליזם למפלצת אל-אנושית, הדימוי הזה, קלישאי ככל שיהיה, מצליח לעורר מחשבה מחודשת על מה שהוא מייצג.

בסרט נראים כמה דימויים של אתר הבנייה שמציגים את גודלם המרהיב של המנופים ושל הפיגומים ושל המבנים המתהווים כמשל ברור למיתוס הצמיחה. על רקע תמונות אלה, הקריין מתאר את תהליך התרחקות ההון מיצרניו והפיכתו למקור עלום של ייצור עצמי – כסף שעושה כסף, ובמקביל, את התפתחות המערכות הטכניות המאפשרות לצלם עצמים בתנועה ובתוך כך, לעוות את תפיסת המציאות.

כך, בסרט שאורכו 15 דקות בערך, מבקש היוצר לפקפק בתפיסת המציאות הרווחת בתרבות המערבית ולהדגיש את העיוות הטמון באשליית העושר.

מתוך הקריינות המלווה את הסרט:

לפני 140 שנה, כשצילם את אחוזתו של איל מסילות הברזל לילנד סטנפורד, התבקש אדוארד מייברידג' על ידי סטנפורד לצלם אחד מסוסיו שנקרא "אוקסידנט" (מערב). סטנפורד ביקש להוכיח בצורה חותכת כי תופעה המכונה "תנועה תלויה באוויר" מתרחשת במהלך דהרתו של סוס.

המחלוקת באשר לתופעת "התנועה התלויה באוויר" התמקדה בשאלה האם ישנו רגע שחומק מהתפיסה האנושית ובו כל פרסותיו של הסוס מתרוממות בו-זמנית מעל פני הקרקע. כשלעצמו רגע כזה נדמה בלתי סביר, אך בהקשר של תנועת הסוס בשעה שהוא דוהר אותו חוסר סבירות מתפוגג בתנועה האלגנטית אותה ניתן לראות במרוצי סוסים.

האתגר באותם הימים, כפי שראו אותו מייברידג' וסטנפורד, היה למצוא דרך שבה ניתן לבודד את אותו רגע בלתי סביר לכאורה וללכוד אותו בצילום. מייברידג' תכנן לצלם את הסוס בסדרת חשיפות בודדות בעודו דוהר אל מול המצלמה, בתקווה שיתמזל מזלו ושיצליח ללכוד בדיוק את הרגע שבו הסוס נראה מרחף מעל פני האדמה.

כמה שנים מאוחר יותר פנה סטנפורד שוב למייברידג' וביקש ממנו לצלם בית שהיה בבעלותו. אותו בית סיפק לסטנפורד נוף פנורמי של תנועת ההון: "אוכל לראות," הכריז סטנפורד, "רכבות עמוסות במטילי זהב וכסף ובתבואה מסונורה ומצ'יוואווה בדרום, ומוושינגטון ואורגון בצפון… אוכל להביט אל מעבר לגשר הזהב ולראות ציים של מכולות הנושאות סחורות מהודו, מאסיה ומאיי האוקיינוס…" מייברידג' התבקש לשעתק את המראה הזה באמצעות צילום ולצלם גם את הבית שממנו נשקף. אולם סטנפורד רצה גם שמייברידג' יצלם שוב את סוסו. כך נוצרה הסדרה המפורסמת של תצלומי הרצף של מייברידג' ותצלום של הסוס המרחף צולם סוף-סוף.

בעשורים הבאים פותחו מערכות טכניות שונות עד שב-1895 האחים לומייר הקרינו את המראה המפורסם של פועלים היוצאים ממפעל.

באותו זמן פרדריק אנגלס כתב את אחד מחיבוריו האחרונים שצפוי היה להתפרסם כנספח לכרך השלישי של "הקפיטל" למרקס. היה זה כמעט שלושה עשורים לאחר שמרקס כתב את הטיוטה האחרונה ואנגלס ביקש להתייחס לשינוי שהתחולל בתקופה זו – "מהכרך השלישי, חלק 5," הוא כותב, "עולה תמונת עמדתה של הבורסה לניירות ערך בתהליך הייצור הקפיטליסטי הכולל. אולם משנת 1865, השנה שבה ספר זה נכתב, מתחולל שינוי שמעניק לבורסה של ימינו תפקיד נרחב בצורה משמעותית… כך שהבורסה נהייתה הנציגה הבולטת ביותר של תהליך הייצור הקפיטליסטי ככזה."

בנוסחת ההון של מרקס המפעלים הם שניצבים בעמדת המפתח שבה כסף מומר בסחורות באמצעות שילוב בין חומרי גלם, כוח עבודה וציוד. אם הבעלים מצליח בניהול המפעל, אותן סחורות נמכרות ברווח. בשינוי שאנגלס מתאר הבורסה השתלטה על עמדתם של המפעלים. המפעלים קיימים עדיין, כמובן, אך הם כבר לא נחשבים לרכיב מפתח בתהליך צבירת ההון. נוסחת ההון של מרקס מצטמצמת לכדי מה שהוא תיאר כקיצור דרך חסר משמעות – כסף שמייצר עוד כסף – "ההון מופיע כעת כמקור מסתורי שיוצר ומגדיל את עצמו."

הפועלים הסתלקו מן הזירה.

בשנת 1929, במקום להירשם ללימודים באוניברסיטה, ג'ון אוט הגיע לוול-סטריט, שם עבד כשליח בחברה שסחרה במניות עד התמוטטות הבורסה מאוחר יותר באותה שנה. לאחר שנותר בלא מקום עבודה, עבר לשיקגו והחל לעבוד שם בבנק. שעות העבודה הקבועות בבנק הותירו לו לילות וסופי שבוע פנויים שבהם שקד על פיתוח מערכות מורכבות של צילום תנועה.

צילום בהילוך מהיר הוא שיטה שבה מצלמים בקצב אטי מזה שבו מציגים את החומר המצולם, וכך תנועה שמתרחשת במשך פרקי זמן ארוכים ניתנת להצגה בזמן קצר יחסית. זו דרך מקובלת להציג התקדמות באתרי בנייה. בצורה כזו, קו הרקיע בערים שונות יכול להשתנות בתוך דקות ספורות.

ניתן לדמיין בצורה כזו את תהליך צבירת ההון, כאילו קו הרקיע בונה את עצמו.

מהירויות החשיפה האיטיות שהגבילו את אפשרויות הייצוג של עצמים נעים באמצעות צילום באמצע המאה ה-19 משמשות לעתים בסרטי צילום בהילוך מהיר להעלמת תנועות מהירות שעלולות להסיח את הדעת מתנועות איטיות יותר אותן הסרט מבקש להציג.

פועלים באתר בנייה נעלמים תוך התרוממותו המהירה של בניין.

מה שנראה בתחילה כמכשול בהתפתחותם של דימויים בתנועה משרת במקרים כאלה את הקומפוזיציה כאמצעי לסילוק רכיב שעומד בדרכו של הנושא.

דרך הראייה הזו תוארה על ידי מרקס כקיצור תהליך צבירת ההון שבו מערכת היחסים הבסיסית ביותר הניצבת ביסוד הצמיחה הכלכלית נעלמת – מערכת היחסים בין העבר להווה.

מה שנראה כעת כהון הוא הצטברות עבודה שנעשתה בעבר. כשהצטברות זו מנותקת מכוח העבודה החי בהווה, הצמיחה הכלכלית העתידית היא לא יותר מבדיה.

הבורסה עשויה להגן על הבדיה הזו למשך זמן מה, אך אין באפשרותה לעשות זאת לנצח.

תנועה תלויה באוויר מתרחשת רק להרף עין.

הסרט הוקרן השנה בפסטיבל סרטים בינלאומי ברוטרדם, והוא צפוי להיות מוקרן בפסטיבל "דוקאביב" הקרוב.